תאונות עבודה


תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.
יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום התאונה בתביעה לקבלת פיצויי, אחרת רשאי המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה בשל שיהוי (טופס התביעה הינו טופס בל211.)

 

חשוב לציין שאין מדובר בכפל פיצויי, לא יתקבל פיצוי בגין הנזקים הן מהמוסד לביטוח הלאומי והן מהחברה המבטחת.
 

כאשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, רשאי הנפגע להגיש בקשה (טופס תביעה בל 200)  להיבדק על ידי הועדה לביטוח לאומי שתקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ומה שיעורה. יש להגיש תביעה זו תוך 12 חודשים מיום התאונה שכן הגמלא או המענק לא יפגעו.

 
ביטוח לאומי יזמן את הנפגע לועדה רפואית אשר תבדוק את הנפגע ותקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה. כמו כן הועדה מורכבת ממספר רופאים והכול תלוי בפגיעות של הנפגע ( לדוג' בועדה הרפואית ישב רופא אחד באם פגיעתו של הנפגע הינה אורטופדית).
 
לנפגע יש זכות להגיע בליויי עו"ד לועדה הרפואית אשר יטען את טענותיו בפני הועדה, לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית על ידי הרופא. יש לציין בפני הועדה את כל הבעיות הרפואיות הקיימות אשר נבעו כתוצאה מהתאונה על מנת שתיהיה לוועדה תמונה מלאה, כמו כן יש להגיע לוועדה עם כל המסמכים הרפואיים שיש בידינו לרבות דיסקים מקורים של צילומי רנטגן, CT וכו'.

 
תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה לא תיחשב לתאונת עבודה אם הנפגע הפסיק את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או בסטיה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי המעסיק.

חישוב סכומי הפיצוי:

 

החישוב  סכום הפיצוי מושפע ממספר פרמטרים לדוג': גיל הנפגע עיסוקו ושכרו עובר לתאונה, תקופת אי הכושר בה שהה כתוצאה מהתאונה, הנכות הרפואית והתפקודית. אופן החישוב וסכום הפיצוי אף הם נקבעים על פי ראשי נזק.


ראשי הנזק הם:

כאב וסבל- זהו ראש נזק לא ממוני אשר מהווה מעין עוגמת נפש. הרעיון הוא שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי בגין הכאב וסבל אשר נגרמים לו כתוצאה מהתאונה.


הפסד השתכרות לעבר-  נפגע בתאונת דרכים אשר כתוצאה מהתאונה נעדר מהעבודה ונגרמו לו הפסדי שכר זכאי לתבוע מחברת הביטוח החזר בגין הפסדי השכר אשר נגרמו לו. לצורך קבלת הפסדי שכר יש להקפיד להוציא ימי מחלה על כל תקופת ההיעדרות מהעבודה, ולהציג את תלושי השכר לפני התאונה ואת תלושי השכר אחרי התאונה אשר יהיה  ניתן לראות כי אכן נגרמו הפסדי שכר בפועל. מומלץ  להציג אישור מהמעביד אשר מאשר את תקופת ההיעדרות ושלא שולם בה שכר. 


הפסד השתכרות לעתיד- זהו ראש נזק שניתן לקבל בגינו פיצוי רק במקרים בו נקבעים לנפגע אחוזי נכות כתוצאה מהתאונה. מהותו של ראש נזק זה הינו קבלת פיצוי בגין הפסדי השכר אשר נגרמים לנפגע כתוצאה מהתאונה בגלל הנכות אשר נותרה לו. כמו כן גם במקרים בהם אין ירידה בפועל בשכר, עדיין  יהיה ניתן לטעון לפגיעה בפוטנציאל השכר העתידי  אך כל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. ככלל ניתן לומר כי פיצוי בראש נזק זה ייקבע על בסיס אחוזי הנכות אשר נקבעו לנפגע, הגיל של הנפגע, התפקודיות של הנכות, שכרו של הנפגע לפני התאונה ולאחריה, וסוג העבודה בה הוא עובד.

הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד-  זהו ראש נזק ממוני, כאשר נגרם לנפגע בתאונת דרכים הוצאות בגין הטיפולים הרפואיים  עליו לשמור את הקבלות בכדי לקבל החזר מחברת הביטוח. באם מדובר ברכישת אביזרים רפואים יש לשמור את ההפניה של הרופא. כמו כן אם לנפגע נקבעו אחוזי נכות לצמיתות עלולות להתווסף גם הוצאות רפואיות לעתיד, על כן על בהמ"ש להעריך את הסכום החודשי אותו יוציא הנפגע.

עזרת צד ג לעבר ולעתיד- נפגע אשר נזקק לעזרת צד ג יוכל לקבל החזר בגין הוצאותיו. ישנה עזרה הניתנת על ידי בני המשפחה אשר הנפגע אינו מוציא כסף בפועל  והן עזרה מבעלי מקצוע אשר מעניקים שירותיים משפטיים בתשלום. יש לשמור את הקבלות בגין ההוצאות ולערוך רישום מדויק בגין העזרה שניתנה.

 

אני ממליצה לנפגע תאונת דרכים לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן לעורך דין המתמחה בנזקי גוף ותאונות הדרכים, על מנת שידריך אותו ויסייע בידו באיסוף המידע, המסמכים הדרושים לצורך הוכחת תביעתו לפיצויים, ובאופן שיש להתנהל מול חברת הביטוח, המשטרה, ביטוח לאומי, חוקרים. מטעם חברת הביטוח וכל גורם אחר.